נודדים בעולם? הרבה בנסיעות לחו"ל? יש הרבה חופשות?

זה לא סוד שמגיפת ההשמנה הולכת וגדלה היום בעולם, ולאנשים רבים יש אתגר גדול לנהל אורח חיים בריא בחיים המודרנים.

הדבר נכון עוד יותר כאשר אנו נמצאים באורח חיים דינמי הכולל חופשות, נסיעות תכופות לחו"ל, ומעבר בין מדינות בעלי מאפיינים קולינריים ומאכלים שונים מאלו שאנו מורגלים אליהם.

אנשים המתמודדים עם בעיות משקל או הרגלי תזונה לקויים יכולים לעתים ממש לחוש חרדות לקראת מעברים בעולם או קושי ליהנות מההוויה עקב האתגר והתעסקות מוגזמת עם מה ואיך לאכול.

אז איך בכל זאת ניתן להתגבר על אתגרים אלו וגם ליהנות מהשינויים או החופשות וגם לשמור על אורח חיים בריא?

1. הבנת עיקרון מנטלי של הסתכלות ב-"זום אאוט" על הסיטואציה הנוכחית.

לאנשים המתקשים עם אתגרים שבנסיעות יש נטייה להיות "אובר" בשמירה לקראת השינוי שגרה או החופשה, לקחת הנחיות קפדניות מידי בקשר למה וכמה לאכול ואפילו להשתמש בתפריט מדויק מאוד בשביל לשמור על הגזרה.

כמובן שגישה כזו תוביל לתוצאה ההפוכה ממה שציפינו. בהתנהלות כזו אנחנו מציבים לעצמנו ציפייה וסטנדרט מאוד גבוה, אבל בפועל בשינויי שגרה הקושי לעמוד בהנחיות קפדניות הוא הרבה יותר גדול, מה שבעצם מוביל לכך שה-"רצוי" עולה, וה-"מצוי" יורד, והפער ביניהם גדל ואיתו גם תחושת הכישלון וההלקאה העצמית (ואיתו כנראה שחרור הרסן ו"התפזרות" מוחלטת).

לכן דווקא כשיש שינויי שגרה ומעברים אז עלינו לזכור שאם אנחנו מסתכלים על 365 ימים שיש לנו בשנה, גם אנשים שבנסיעות מרובות, לפחות 70% מהימים שלהם הם ימים שהם על "מי מנוחות" שבהם השגרה קלה יותר. אז כשנסתכל על התמונה הרחבה ונעשה מה שנקרא "זום אאוט" מהאירוע הנוכחי, נבין שגם אם אנו חורגים מההתנהלות התזונתית הרגילה שלנו, בסוף לטווח הארוך זה לא יהיה לנו מידי משמעותי, אם שאר הימים שלנו הם בסדר.

חשוב לזכור שאם הגבלנו את עצמנו מאוד עם תפריט מגביל וקשה, אפילו אם הצלחנו לעמוד בו – לא זה מה שישמור אותנו בריאים ורזים לטווח הארוך.

ז"א שבכל מקרה, הימים שבהם אנחנו בחריגות ובנסיעות ובמעברים הם פחות משמעותיים ואל לנו לתת להם משקל גדול מידי בהסתכלות על התמונה הגדולה.

2. בימים של נסיעות, חופשות ונדידות יש לנו פיתויים רבים. אם זה קינוחים במסעדות, מגשי בונובוריות שמגישים לנו בפגישות או ארוחות שחיתות.

הנטייה הטבעית של מי שלא מאומן מחשבתית להסתכל על התמונה הרחבה היא להימנע מדברים לא בריאים ומשמינים ולהישען על כוח הרצון שלנו יותר מידי, כדי שלא "יעלה לנו ביוקר".

כמובן שלא נירצה "לחסל" מגש בונובוניירה, ועלינו למצוא את האיזון בין אכילה ללא רסן לבין הימנעות מוחלטת.

אשתמש ב"משל הדלי" לצורך הסבר על הגישה שעלינו לנקוט;

יש לנו דלי שאפשר למלא באבנים גדולות, אבנים קטנות וחול. עלינו למלא את הדלי עד סופו לאורך כל היום. הדלי מייצג את הגוף שלנו, האבנים הגדולות מייצגות את הערכים התזונתיים החשובים שעלינו להכניס לגוף, האבנים הקטנות מייצגות את הדברים הקצת פחות חשובים, והחול מייצג את מה שעדיף שנמנע ממנו (או שנכניס בכמויות קטנות).

אם נמלא את הדלי באבנים גדולות אז לא יישאר לנו הרבה מקום לאבנים הקטנות ולחול, והקצת מקום שיישאר לחול זה בסדר.

לעומת זאת, אם נשאיר את הדלי ריק אז כשיהיו לנו את הפיתויים של החול, אז יהיה לנו מאוד קשה להימנע ממנו.

לכן, אנו לא צריכים להימנע מהחול, אלא לדאוג למלא במהלך היום את הדלי (הגוף שלנו) באבנים גדולות והתוצר לוואי יהיה שלא נשאר לנו הרבה מקום לחול (ואז זו לא מלחמה).

3. המפתח בשביל למלא את הדלי לאורך היום "באבנים גדולות" הוא התארגנות נכונה בהתאם ליום שמצפה לנו.

כמו שלא נצא מהבית ללא הארנק שלנו או הטלפון, ככה עלינו להיערך בהתאם גם בימים לא שגרתיים. פתרונות להתארגנות יעילה תמיד יש לנו, רק נדרש מאיתנו מודעות ותשומת לב לנושא.

מה הם ה"אבנים הגדולות" שעלינו לדאוג להם?

חלבון, ויטמינים, מינרליים, סיביים תזונתיים ומים כמובן.

זה יכול להיות קניית חטיפי חלבון, מעדנים, קופסאות טונה, ירקות וכו'…

הכל בהתאם לנוחות שלנו ולהיצע שיש לנו במקום שבו אנו נמצאים.

בהתארגנות מראש, אין צורך לדאוג לדאוג ל"חול" שיהיה איתנו – את זה נשאיר לפגישות ולמסעדות

ולכיבודים שנפגוש.

4. כל מה שנכניס לפה (חוץ ממים או שתיה חמה) נירצה להגדיר כארוחה (גם אם זה משהו קטן ודל קלוריות).

נירצה שתהיינה לנו בין 3 ל-6 ארוחות ביום ולא נישנושים תכופים רבים לאורך כל היום (גם את הכיבודים והנישנושים הקטנים המציעים לנו בפגישות נשאף לחבר לארוחה קיימת).

הסיבה לכך היא למנוע "פיקים" גדולים מידי ברמות הסוכר, שיובילו להפרשת אינסולין ואגירת שומנים ואז נפילת סוכר חדה שתוביל לרעב, חשקים ורצון למתוקים.

בנוסף, תמיד נשאף שהארוחות לא תכלנה פחמימה בלבד – במיוחד הארוחה הראשונה ביום – גם מאותה סיבה של מניעת קפיצת הסוכר לרמות גבוהות מידי.

5. פעילות גופנית "על הדרך".

פעילות גופנית לא חייב להיות אימון מוגדר.

בחופשות, נסיעות ומעברים בעולם, יש לנו הזדמנויות רבות במהלך היום להיות בתנועה ואפילו ליצור גירוי מאתגר לשרירים.

זה יכול להיות בחירת מסלול הליכה ארוך יותר, בחירת מסלול מאתגר יותר, סחיבת המזוודה במדרגות (ולא ע"י נותן השירות), סחיבת הילד על הראש, משחקים פיזיים ו"השתטויות" עם הילד וכו' וכו'…

כל פעילות כזו, תעזור לנו "לפצות" על החריגות שיש לנו בתקופות כאלו, מעבר כמובן לשאר היתרונות שיש לפעילות גופנית.

הבנה של העקרונות הנ"ל, ויישומם כמובן, תעזור לנו לעבור את כל המעברים והחופשות בחו"ל בלי שהם ישפיעו בצורה דרסטית על הגזרה שלנו, ובעיקר בלי שיפגעו בייסורי המצפון ובחסכים הרגשיים כשאנו בחופשות/לפני חופשות או במעברים בין מדינות.

כמובן שלא מספיקה הבנה לוגית של הדברים. יחד עם המודעות לעקרונות הנ"ל, נדרש גם אימון מחשבתי ועבודה על הרגלים כדי להביא הלכה למעשה את העקרונות ליישום.

הכותב הינו מתן פלודה, מאמן בכיר בארגון fitk – המלווה אנשים לאורח חיים בריא, בניית הרגלי תזונה וירידה במשקל.
לתוכנית ההרזיה לחצו כאן